המהפכה הטכנולוגית הביאה איתה שלל דברים טובים, אבל נגישות המידע היא דבר אחד שמעט מקשה את החיים לחלק מהאנשים. אחד הענפים שבהם החשיפה האינטנסיבית למידע פופולרית במיוחד הוא ענף האשראי, כשלמעשה כל הגורמים המוסמכים להעניק אשראי במדינת ישראל נסמכים על אותו ציר מידע, ומשם הם שואבים את הנתונים על כל אחד ואחת מאיתנו. לכאורה, זה נשמע נהדר וחדשני, אבל הלכה למעשה מדובר בהסדר שיכול לייצר קשיים לא מעטים עבור אנשים שיכולים היו להימנע מכך.
מה אומר חוק נתוני אשראי?
חוק נתוני אשראי נחקק ב-2016 ומטרתו היא בעצם להסדיר את מערך נתוני האשראי במדינת ישראל – במקום שייאסף על ידי גורמים פרטיים שמוכרים אותו (BDI), החל משרד האוצר לייצר לכל אחד מאיתנו את תיק רישומי נתוני האשראי שלו ובו מפורטים כל החיים הפיננסיים שלנו: הנכסים שלנו, ההלוואות שלנו, מצב חשבונות הבנק שלנו, הערבויות שלנו וכן, גם החובות שלנו. המטרה הייתה להעניק כלי לגורמים פיננסיים שבאמצעותו יוכלו לאמוד את איתנותו הכלכלית של מי שעומד בפניהם – בד"כ מדובר בלווה, אבל לא רק, גם סתם פתיחת חשבון בבנק דורשת היום חשיפה לנתונים האלה.
אז מה בעצם הבעיה?
כל עוד ההלוואות שלנו משולמות כסדרן, הכול טוב ויפה. אבל מה קורה כשנוצר פיגור של כמה חודשים בהלוואה? הרי מאז כניסת הקורונה לחיינו, יכולת ההחזר של האזרחים (בישראל אבל גם בעולם) ירדה משמעותית. הלוואות רבות נדחו באישור הבנקים והגורמים המלווים, ואלו שלא – נכנסו בחלקן לפיגור בתשלומים. הפיגור הזה מופיע ברישומי נתוני האשראי של כל אחד מהלווים, והוא למעשה "מכתים" אותו ומוריד את דירוג האשראי הפוטנציאלי של הלווה.
תאמרו מיד: נו בוודאי, אדם לא החזיר הלוואה ולכן הוא מסומן כבעייתי. נכון, אבל מה עם אדם שנקלע לפיגור של כמה חודשים, סגר אותו כעת ההלוואה משולמת כסדרה? סעיף 55 לחוק קובע כי מקור המידע (לצורך העניין, בנק שהלווה) גילה כי יש טעות ברישום הנתונים ו/או השתנו – לרעתו או לטובתו – חובה עליו לעדכן את בנק ישראל בתוך שבוע ימים. מאחר שבתוך עמנו אנחנו חיים, ומאחר שלא מעט מההלוואות, הפיגורים, הרישומים והבעיות של חלק לא מבוטל מהאנשים נוצרו עוד הרבה לפני חיקוק החוק, ומאחר שהדו"ח מתייחס לא רק לשנה האחרונה אלא הולך אחורה לאורך כמה שנים – הרי שלא מעט פעמים נוצר מצב שבו מקור המידע לא מתקן את המידע, והוא נשאר שגוי ולמעשה פוגע באזרח.
מה עושים?
סעיף 56 לחוק מעניק לכל אזרח את הזכות לתקן את המידע בעניינו בעצמו. עם זאת, התיקון צריך להיעשות גם מול מקור המידע השגוי לטענת הלקוח. לא אחת, פעולה זו יכולה להיתקל בקשיים – חוסר שיתוף פעולה של מקור המידע, אי הבנת הסיטואציה מצד הלקוח וכו'. לכן, מומלץ מאוד להיעזר בעורך דין לשם כך – ולבצע באמצעותו את כל התהליך – שכולל למעשה גם פנייה לבנק ישראל, גם פנייה למקור המידע בדרישה לתקן את המידע ולדווח על כך לבנק ישראל, גם טיפול במסמכים והכל – בראש שקט שלכם.
פנייה לעורך דין מתבקשת על אחת כמה וכמה כשמדובר בחובות מהעבר שלא נמחקו מרישומי מקור המידע (אבל כן שולמו). במצב כזה, ייתכן מאוד שלמקור המידע לא תהיה את המוטיבציה הנדרשת לבצע את התיקונים ברישומיו, ועורך הדין יצטרך להבהיר לו בשפה חד משמעית כי עליו לעשות כן.
