השירות מתאים לחייבים החל מ ₪80,000
תשובה: קודם כל חשוב לציין שחובות, אינם נמחקים סתם כך. השימוש במונח "מחיקת חובות" הוא מעין שם כולל, למספר הליכים שבמסגרתם, מאפשרים לחייב לעבור תהליך של שיקום והבראה כלכלית. כחלק מהתהליך של השיקום וההבראה הכלכלית מוחלים לחייב על חלק מחובותיו. זאת, מאוד חשוב לציין, בכפוף למספר תנאים שצריכים להתקיים ושעל החייב לעמוד בהם.
תשובה: התשובה הנה חיובית. חייב יכול לנהל חשבון בנק בהליך פשיטת רגל אלא, שהחשבון ינוהל אך ורק ביתרת זכות. כלומר, לא תינתן לחייב מסגרת אשראי וזאת, על מנת להמנע ממצב שבו ייצור החייב חובות נוספים, נוסף על אלו שגרמו לו להגיע לפשיטת רגל.
תשובה: כאן חשוב להגיד את האמת והיא, שאין זמן מוגדר וחד משמעי. משך ההליך מושפע, מטבע הדברים, ממכלול של גורמים ונסיבות. אבל, בניהול נכון של הליך פשיטת הרגל ובהנחה, שהחייב עומד בכלל ההתחייבויות המוטלות עליו במסגרת ומכוח הליך פשיטת רגל, הרי שזה עשוי לקצר את משך ההליך.
תשובה: ככלל, התשובה הנה, שלא ניתן להטיל עיקולים והגבלות כנגד אדם שנמצא בהליך פשיטת רגל ובתנאי, שמדובר בחובות שקדמו לתחילת הליך פשיטת רגל. אולם, כן יכול להיווצר מצב, שבמהלך הליך פשיטת הרגל ולאחר תחילתו, ייצור החייב חובות חדשים שבגינם, יכול וניתן יהיה להטיל עליו עיקולים והגבלות.
תשובה: כן. אבל, בית המשפט יבחן בקפידה, את נסיבות הנסיעה לחו"ל, את מטרת הנסיעה, מי נושא במימונה ועוד. בפרקטיקה, החייב אף מוסיף סכום מסוים לקופת הכינוס. ברור לצורך העניין, שנסיעה לחו"ל לצרכי חופשה, לא תתאפשר לחייב בעיצומו של הליך פשיטת רגל. ביהמ"ש ייטה להתיר לחייב נסיעה לחו"ל למטרת עבודה, שיש בה לסייע לחייב במימוש פוטנציאל ההשתכרות שלו, ובאופן שהנושים יזכו לשיעור פירעון גבוה יותר של חוב החייב אליהם.
תשובה: לא. אבל כן ניתן לעשות שימוש בכרטיס מסוג" דביט". שמשמעותו כרטיס חיובי מידי. זהה לפעולת משיכת מזומן. כלומר, הכרטיס לא מאפשר לחייב ליטול התחייבויות שאין להן כיסוי ברגע הרכישה.
תשובה: כשחייב מגיש בקשה לפשיטת רגל וניתן צו כינוס הוא נדרש לשלם במסגרת הליך פשיטת רגל, גם צו תשלומים. ככל שקיים ו/או ניתן פס"ד שמחייב את החייב בתשלום מזונות (עוד לפני שהחייב הגיע לפשיטת רגל) הרי שבמקביל לצו התשלומים, יישלם החייב גם דמי מזונות (סעיף 128 לפקודת פשיטת רגל). אבל, בדרך כלל, מדובר בדמי מזונות מופחתים מאלו שהוסכם שנקבעו על ידי בית משפט לדיני משפחה. וזאת משום שבמסגרת הליך של פשיטת רגל, יש לערוך איזון בין גובה דמי המזונות שעל החייב לשלם לבין צו התשלומים שמשלם החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל, שמהווה את פירעון חובותיו לנושים.
תשובה: ככל כן. ואמנם, קורה לא אחת, שהבנקים וגופים פיננסים, מערימים קשיים על אנשים שסיימו פשיטת רגל וקיבלו הפטר כשאלו מבקשים לקבל הלוואה או אשראי. מה שקורה בפועל, זה שלאחר שהחייב מצליח להראות פעילות כלכלית שוטפת, יציבה ואחראית לאורך זמן, הרי שהוא יזכה שוב באמון הבנק ואף יצליח אולי, בקבלת הלוואה ואשראי.
תשובה: הפטר הוא למעשה "התחנה האחרונה" בהליך של פשיטת רגל. היעד הנכסף, שמשמעותו, שבית המשפט פוטר את החייב מחובותיו ומאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ללא חובות.
תשובה: בהחלט. סעיף 77 (א) לחוק ההוצאה לפועל, מאפשר לכבוד רשם ההוצאה להשהות את ההליכים שננקטו כנגד החייב גם לפני שניתן צו כינוס הנכסים. מה שרשם ההוצאה לפועל יבדוק, זה האם החייב נמצא בהליכים ממשיים מתקדמים, לקראת הסדרת חובותיו במסגרת הליך של פשיטת רגל. כלומר, שאין החייב חומק מתשלום חובותיו, אלא הוא פועל באמת כדי להסדיר אותם במסגרת של פשיטת רגל.
תשובה: ככלל, השימוש בשיקים במסגרת הליך של פשיטת רגל, הנו אסור. אבל ניתן במקרים קונקרטיים לבקש היתר ספציפי לעשות שימוש בשיקים. לדוגמה, בית המשפט התיר לשוכר דירה שהיה בפשיטת רגל, למסור לבעל הדירה את תשלום דמי השכירות באמצעות שיקים.
תשובה: כן. כמובן שככל שהרקע לחובות והכניסה לפשיטת הרגל נעוצים בניהול כושל של העסק, הרי שבית המשפט כנראה לא יתיר את המשך הפעלת העסק. אולם, ככל שנצליח להוכיח מספר תנאים כגון, שהעסק הנו רווחי ואין חשש ממשי שיצור חובות חדשים, שההכנסות מהעסק מהוות, מימוש פוטנציאל השתכרותו.