פירוק חברה, מה הכוונה ?
בעבר היה נפוץ השימוש במונח פשיטת רגל עבור מצבים שבהם חברה הפכה למעשה לחדלות פירעון, זוהי סיטואציה הבאה לתאר את חוסר היכולת הכלכלית לעמוד בהתחייבויות שנלקחו, בין אם עבור הלוואות לבנקים, תשלומי משכורות לעובדים או תשלום לספקים בגין סחורה שהתקבלה.
בשנת 2018 חוקק החוק לחדלות פירעון הבא להסדיר את האופן והדרך שבה יש להתנהל כאשר מגיעה חברה מסוימת למצב של חדלות פירעון. החוק בא למעשה להסדיר מצב שבו הזכאים לתשלום החוב יוכלו לקבל את כספם. לאחר שבית המשפט יכריז על חברה כחברה בפירוק ובחדלות פירעון, יגישו הזכאים לכך בפרק זמן קצוב הגשת תביעות חוב על מנת שהנאמן יטפל בסכום שחייבים להם.
לקריאה נוספת: איך להימנע מפירוק חברה שנכנסה לחובות לפני הליך חדלות פירעון
תביעות חוב במהלך חדלות פירעון
בזמן הפירוק של חברה יש באופן טבעי רבים אשר נפגעים מהתהליך, בין הנפגעים האפשריים אנחנו נמצא בראש ובראשונה את העובדים של החברה אשר משכורותיהם לא ישולמו וכן הספקים וכל מי שמעניק שירותים לחברה שהגיעה למצב של חדלות פירעון. בנוסף אליהם ישנה פגיעה גם בציבור בכך שחברה מסוימת לא קיימת יותר ובכך נפגע מעט השוק התחרותי בתחומה.
תביעות החוב באות לאפשר למי שיכולים להיות הנושים של החברה שבחדלות פירעון להגיש בקשה להחזר החוב שלהם, בקשה כזאת נקראת תביעות חוב חדלות פירעון.
התביעה באה להצהיר באופן חוקי בפיקוח בית משפט על הזכאות שיש להם לקבלת החוב שלהם, פעולה זאת בשל המורכבות המשפטית שבה, ראוי שתתבצע על ידי עורך דין חדלות פירעון. בדרך כלל פרק הזמן להגשת תביעות שכאלו עומד על שישה חודשים, אך מניסיון אפשר לראות שהגישה של בית המשפט יכולה להיות סלחנית כלפי מי שהגיש תביעת חוב באיחור סביר.
מהי כוונת החוק לחדלות פירעון ?
המטרה העיקרית של חוק חדלות פירעון הוא בהתמודדות מכובדת של שני הצדדים עם הסיטואציה המורכבת של תביעות חוב חדלות פירעון. החוק המורכב מלמעלה מ 300 סעיפים נחשב לאחד הארוכים בספר החוקים. החוק מטיל על בית המשפט למנות לחברה הנמצאת בהליכי תביעות חוב בפירוק חברה נאמן מטעמו אשר יוביל את תהליך הסדרת החובות ופירוקה של החברה באופן שיאפשר מצד אחד לבעלי החברה להתמודד עם המצב, ומצד שני לשמור גם על הזכויות הבסיסיות של מי שביצעו הגשת תביעות חוב לבית המשפט על מנת לקבל את הכסף המגיע להם, את הבקשות הללו יש להגיש במסגרת של תביעות חוב בפירוק חברה בפרק זמן קצוב שקובע בית המשפט.
