בישראל ישנו תהליך של מחיקת חובות ישנים, והוא מעוגן בחוק. החוק מצידו מפריד בין סוגים שונים של חובות. חוב בין אדם לחברו לא יהיה דומה לחוב בין אדם לבנק, וחוב מזונות ישן שונה מחובות ארנונה ישנים. בין אם אתם יושבים בצד החייב של המתרס או בצידו השני, של הנושה, מאמר זה בוודאי ישמש לכם מקור חשוב של מידע.
מן הראוי לציין כבר בשלב זה כי את השורה התחתונה תקבלו בבית המשפט (או לפני כן, בבוררות). כמובן שבית המשפט מקבל את החלטותיו בהתאם לחוק, אך החוק היבש הוא לא הדבר היחידי בתמונה. מסיבה זו מומלץ לעבוד עם מומחים כמו עורך דין נועם אברהם, כדי לוודא שמיציתם את כל האפשרויות שעומדות לרשותכם, וזכיתם לתוצאה הטובה ביותר, תוצאה ששווה לכם הרבה מאוד כסף.
מה אתם צריכים לדעת על מחיקת חובות ישנים:
חוק התיישנות על חוב מדבר על שתי תקופות התיישנות שונות:
- חובות שאינם במקרקעין – שבע שנים
- במקרקעין – כחמש עשרה שנים, ובמקרים מסוימים עד עשרים וחמש שנים
התקופה ("תקופת ההתיישנות") מתחילה להיספר ביום שבו נולדה העילה לתביעת החוב. עם זאת במקרים בהם תובע החוב לא ידע את העובדות החיוניות שמהוות בסיס לדרישת ההחזרים, וזאת מסיבות שלא תלויות בו, ושהוא עצמו לא יכל להגיע אליהן, המחוק מכנה זו "התיישנות שלא מדעת". במקרים אלו תחילת תקופת ההתיישנות תידחה למועד אחר, ובעצם לאותו היום בו נודעו לתובע העובדות החיוניות לו לצורך תביעת החזר החוב.
לכן כאשר אתם טוענים להתיישנות על החוב שלכם, יכול להיות שאפילו שעל פניו הזמן כבר "עשה את שלו", הרי שבית המשפט יקבע כי התאריך ממנו יש לספור את תקופת ההתיישנות השתנה, לטובת הנושה, ויש להיות מוכנים למקרה שכזה מבעוד מועד.
מעבר לתקופה עצמה, שמשתנה מחוב לחוב בהתאם לנסיבות, הרי שהחוק גם מפריד בין סיטואציות שונות של חייבים. הנה כמה דוגמאות חשובות:
- במצב של יחסי אפוטרופסות בין התובע לנתבע, ולא משנה מי אפוטרופוס על מי, הרי שבאותם זמנים בהם הייתה חפיפה בין קיום החוב לבין האפוטרופסות לא נספרת תקופת ההתיישנות על החוב.
- במצב של נישואין בין התובע לנתבע – גם כאן תקופת הנישואין, באם היא חופפת לתקופת החוב, לא תיספר במניין הימים להתיישנות החוב.
או בלשון החוק:בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היו בעלי הדין נשואים זה לזה; בנישואין שהוכרזו כדין בטלים מעיקרא או שהופקעו כדין, יראו את בעלי הדין לענין סעיף זה, כאילו היו נשואים זה לזה עד יום ההכרזה או עד יום ההפקעה.
- ליקוי שכלי או ליקוי נפשי – במידה ותובע ההחזרים חווה במהלך תקופת ההתיישנות מצב נפשי או שכלי אשר מנעו ממנו את דרישת ההחזר, גם אז תקופת ההתיישנות לא תחל עד לרגע בו חזר לעשתונותיו. במקרים אלו של ליקויים שכליים או נפשיים לעיתים ממונה אפוטרופוס על הנושה. במידה ואכן כך היה, הרי שספירת זמן התיישנות החוב תחל אך ורק מהיום בו גילה האפוטרופוס עצמו את כל הפרטים והעובדות המהוות בסיס לתביעה.
חדלת פירעון והסדר חובות – הדרך הנכונה יותר לעשות את הדברים
במקרים מסוימים החייב לא יכול בשום אופן להחזיר את החוב. כאשר נבדקו כל האפשרויות והדרכים, ולא נמצאה כל דרך בה החייב יכול להחזיר את חובותיו, או אז מתחילים מול בית המשפט בתהליך של חדלת פירעון, שהוא בעצם ההגדרה החדשה לפשיטת הרגל (או 'פירוק' אם מדובר בחברה בע"מ). כיום ישנו חוק חדש יחסית שהופך את התהליך למהיר יותר, אך יש לזכור שמעבר לשחרור מהחוב, ישנו גם עול אשר מגיע בצורת מגבלות שונות המוטלות על החייב פושט הרגל. לצורך מהלך זה מוטב כמובן לעבוד עם עורך דין.
פעמים רבות במסגרת חוק התיישנות על חוב, ובהינתן מצב בו ישנה החייב מתקשה בעמידה בהחזרים, הרי שניתן להיכנס לתהליך של הסדר חובות. הרעיון מאחורי ההסדר הוא לאפשר מצד אחד לתובע לקבל את כספו, ומן הצד השני לאפשר לחייב להצליח ולהחזיר את החוב בצורה שמונעת פשיטת רגל. במצב אידיאלי ניתן להגיע להסדר זה גם מחוץ לכותלי בית המשפט, אך זה דורש עבודה עם עו"ד מהתחום.
כפי שהבנתם, תחום זה דורש מיומנות וידע, ובכל הנוגע לחובות, יהיה זה צעד מושכל ונבון לעבוד אך ורק עם עורך דין המתמחה בעבודה בתחום זה, כמו עורך דין נועם אברהם.
